<h1>ראבי"ה סימן רנ"ד</h1>
<h2>דף קכ.</h2>
רבי שמעון בן ננס אומר פורסין עור של גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהן את האור (מפני שהוא ממרח וכן תיבה ומגדל) מפני שהוא מחרך. והכי הילכתא [ק"כ ע"ב]. ועושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנין בשביל שלא תעבור הדליקה. ואפילו הן חדשים, דגרם כיבוי שרי. והכי הילכתא, ולא כרבי יוסי. ומיהו כיבוי אסור, כדאמרינן בסוף פרק כירה [מ"ז ע"ב]. וטלית שאחז בה האור פושטה ומתכסה בה ואם כבתה כבתה וספר תורה שאחז בה האור פושטה וקורא בה ואם כבתה כבתה [ק"כ ע"ב]. וכן נר שעל גבי טבלא מנער את הטבלא כולה והיא נופלת ואם כבתה כבתה, אמרי דבי רבי ינאי הני מילי בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור.
